<h1>ראבי"ה סימן צ"ח</h1>
<h2>דף קא:</h2>
ועל היין מברך לפניו בורא פרי הגפן, משום דאישתני לעילוי, דסעיד ומשמח. ולהכי מברכים נמי על שינוי יין הטוב והמטיב, מה שאין כן בשינוי הפת. ומיהו כיון שאין רגילים לקבוע סעודתם על היין לבדו לא מברכים עליה ג' ברכות ואי אתי איניש ואמר [ד]קבע בטלה דעתו אצל כל אדם. ודין קבע סעודתו ומה נקרא קביעות וגם פירושו של טובא מיגרר גריר וכו' פירשתי הכל בתשובות בספר זה בסוף מסכת ברכות, וגם פירשתי שם חמרא אית ביה תרתי סעיד ומשמח. ועל היין מברך לאחריו ברכה אחת מעין ג': וגרסינן בירושלמי כל הפירות בין בעינם בין שחוקים כל זמן שלא נשתנו על ידי האור אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין ומה נשתנה יין ממנו לקידוש ולהבדלה ולאירוסין ולנשואין, וכן מפרש דפת נשתנה לברך שעסקיו [מרובים] ממנו לח(ו)לה ממנו [למצה] ממנו לכל שלחן אבל (ל)שאר ירקות מברכים עליהם כבעינם, וכדאמרינן בפרקין [לט.] מיא דכולהו סילקי, שעוצרים אותם, כסילקי גופייהו ומברך בורא פרי האדמה. ויש מפרש מיא דסילקי שבשלם במים. ודוקא ירקות שהמשקה היוצא ממנו עיקרו עומד לטבל בו וחשיב מאכל כמקודם, אבל מי תותים ויין תפוחים שעומדים אחר סחיטתן לשתיה מברך שהכל נהיה בדברו ולאחריה בורא נפשות רבות, ודכוותה אמרינן [בפ' חבית] משקה הבא למאכל כאוכל דמי.
